אירועים שמימיים - אסטרונומיה בטכנודע





















































 
בדף זה נעדכן אתכם, חובבי המדע והאסטרונומיה על מגוון אירועים שמימיים לאורך השנה. כאן תוכלו למצוא מידע מתומצת  על ליקויים, מטרי מטאורים, מופעי ירח מיוחדים  ועוד. 
כמו כן מעת לעת נקיים הרצאות בנושאי אסטרונומיה פופולארית לקהל הרחב יחד עם תצפית מודרכת במצפה הכוכבים של הטכנודע. 
אתם מוזמנים להתעדכן.  
והפעם...

מטר המטאורים "לאונידים"
 
הכינו את רשימת המשאלות! אמונה עממית טוענת שכאשר רואים כוכב נופל (מטאור) כדאי להביע משאלה שכן רבים סיכוייה להתממש... ובלילה בין ה- 17-18 לנובמבר יש סיכוי מסויים לראות יותר כוכבים נופלים, זה זמנו של מטר מטאורים הנקרא "לאונידים".

האמת המדעית שונה כמובן...המטאורים הם סה"כ גרגירי אבק זעירים הנשרפים באטמוספירת כדור הארץ בהשאירם שובל מרהיב – "הכוכב הנופל". כלומר, שום כוכב אינו באמת נופל אלא פשוט אנו עדים לשרפת גרגיר אבק! אז גם בלי להביע משאלות, מדובר בחוויה יוצאת דופן ויפה במיוחד והשורות הבאות נועדו להסביר לנו קצת על אותם מטאורים ומה מיוחד במטר המטאורים הנקרא "לאונידים".

כדור הארץ משמש מעין "שואב אבק" קוסמי. כוח המשיכה של כדור הארץ מושך אליו גרגרי אבק הנמצאים בחלל. גרגירי אבק אלה נעים במהירויות עצומות וכאשר הם פוגשים באטמוספירת כדור הארץ, החיכוך הנוצר ביניהם לחלקיקי האוויר גורם להם להישרף. כאשר הם נשרפים, החום הרב הנוצר גורם לאוויר הסמוך להם להתלהט אף הוא ולפלוט אור. זה האור שרואים הנראה כמו פס אור בשמים. כאשר המשכי פסי האור מגיעים לנקודה מסוימת בשמים הנמצאת בקבוצת כוכבים כלשהי, נוהגים לקרוא למטאורים על שם הקבוצה הזו.

אז מה מיוחד בתאריך הזה?

כדי להבין זאת כדאי להכיר את אחד מיוצרי האבק הבין כוכבי: השביט. השביט הוא גוש קרח מחורר המכיל אבק וחומרים אחרים. כאשר הוא מתקרב לשמש הוא פולט לחלל גזים ואבק המרכיבים אותו ויוצר שובל "ליכלוך" בצורת מסלולו. כדור הארץ החוצה מסלול כזה בתנועתו הרגילה סביב השמש, "שואב" את האבק הזה והתוצאה – "גשם" (מטר) מטאורים. בלילה בין ה- 17-18 לנובמבר השנה, כדור הארץ חוצה מסלול של שביט בשם טמפל-טאטל (Tempel-Tuttle), ושואב את האבק שהשאיר השביט. לכן אנו רואים הרבה מטאורים יחסית (אפילו יותר מ- 100 לשעה). כדאי לדעת שמסלול השביט רחב למדי ולכן ניתן להבחין בריבוי מטאורים החל מתאריך 13.11 ועד 20.11 כאשר השיא מתרחש, כאמור בליל ה-17 לנובמבר.
השנה, 2016, צפוי הירח לזרוח לאחר שקיעת החמה והוא  יפריע מאוד לתצפית לאורך כל הלילה (ירח כמעט מלא).

כדאי לצאת למקום חשוך לקראת חצות בין התאריכים 17-18 לנובמבר, ולמרות הירח, לנסות "לצוד" לכם מטאורים בהירים שהמשך קווי האור שהם יוצרים נפגשים בקבוצת "אריה (ליאו)"- ולכן "ליאונידים".

כדאי לציין שיש מספר מטרות מטאורים בשנה, וגם בלילה "רגיל" ניתן לחזות במספר מטאורים "עצמאיים" ("סתם" אבק שנמצא במסלול כדור הארץ).

 


super moon 2016
 
ירח מוגדר כעצם שמימי הסובב כוכב לכת. לכדור הארץ יש ירח אחד אך יש
כוכבי לכת עם מספר ירחים גדול יותר, למשל מאדים שיש לו שני ירחים, וצדק שיש לו עשרות. לעומת זאת לנוגה אין ירח כלל.

הירח שלנו סובב את כדור הארץ במסלול אליפטי. כלומר, במהלך סיבוב אחד
של הירח סביב כדור הארץ הוא מתקרב לכדור הארץ עד מרחק של כ- 360,000 ק"מ לערך ומתרחק ממנו עד כדי 400,00 ק"מ בקרוב. עם זאת, יתכנו שינויים קטנים נוספים במסלול הנובעים מסיבות שונות. בספרים מצויין מרחק הירח הממוצע – כ- 380,000 ק"מ לערך.

מופעי הירח קשורים למיקום הירח, כדור הארץ והשמש. אם הירח נמצא "מאחורי" כדור הארץ יחסית לשמש, הוא נראה "מלא". זה מתרחש באמצע חודש עברי. אם הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש, הוא אינו נראה כלל (מולד אסטרונומי) וזה מתרחש בסוף החודש העברי.

לא תמיד נמצא הירח בקירבה מקסימלית כאשר הוא מלא, ואפילו זה דיי נדיר. זה בדיוק מה שמיוחד במופע הירח שמתרחש מחר.

מחר בערב משתלבות סיבות אחדות המביאות את הירח לקרבה משמעותית לכדור
הארץ, אפילו פחות מ- 360,000 ק"מ (356,700 ק"מ). מופע הירח צפוי להיות
מלא. זה מבטיח ירח בגודל מקסימלי ולכן הארה חזקה. המועד הבא הצפוי לסופר מון הוא 2034.

עם זאת, יהיה קשה להבחין בעין בירח "יוצא דופן". הוא אומנם יאיר בעוצמה גדולה יחסית, אך יהיה קשה לזהות זאת בעין וללא מכשירי מדידה מתאימים. גם גודלו הגדול מהממוצע לא יבלוט, במיוחד שהוא נמצא ברום השמים.

 הזמן הטוב ביותר להתרשם מהירח הגדול ("סופר מון") יהיה מחר, לאחר לזריחתו (בערך בשעה 17:00) אך ניתן יהיה להתרשם ממנו גם בימים הבאים (בימים שלישי ורביעי), כאשר הוא זורח כ- 50 דקות מאוחר יותר בכל יום שחולף. הסיבה לך היא שכאשר הירח זורח, ניתן להשוותו לעצמים ארציים (עצים, בתים וכו..) ולהתרשם מגודלו באופן טוב יותר.




מותו של סקיאפארלי

רכב הנחיתה סקיאפארלי שוגר בחללית בשם TGO במרץ השנה (2016) לכוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש, מאדים. הרכב תוכנן לבחון טכנולוגיות נחיתה חדשניות. לאחר כחצי שנה בחלל הגיעה החללית למאדים. רכב הנחיתה סקיאפארלי ניתק מחללית האם וחדר לאטמוספרת מאדים במהירות מסחררת של מעל 20,000 קמ"ש, שהיא מהירה כמעט פי 10 ממהירות מטוס הקרב המהיר ביותר.

מכיוון שרכב הנחיתה סקיאפארלי היה אמור לנחות ברכות על קרקע מאדים, היה צריך לתכנן מהלך שיאט אותו מהמהירות העצומה שבה חדר לאטמוספרת מאדים ועד לעצירה כמעט מוחלטת לפני הנגיעה בקרקע. אופן ההאטה, שהיה למעשה גולת הכותרת של כל מבצע החלל הזה כלל 4 שלבים:

1. חיכוך עם האוויר המאדימי – שלב זה היה אמור להאט את החללית בצורה המשמעותית ביותר

2.   מצנח

3.   מנועי רקטה להאטה סופית לפני הנגיעה בקרקע.

4.   תחתית גמישה של רכב החלל כדי לספוג את המכה עם הנגיעה בקרקע.

בתאריך ה- 19.10.16 חדר רכב הנחיתה סקיאפארלי לאוויר המאדימי ומגן החיכוך המיוחד פעל כשורה. לעומת זאת, המצנח התנתק בשלב מוקדם יותר מהמתוכנן, והמנועים הרקטיים עבדו זמן קצר מאוד יחסית למה שתוכנן. כתוצאה מכך סיימו אמצעי הבלימה את משימתם מוקדם מהצפוי והנחתת המשיכה ליפול באופן חופשי דרך ארוכה, ופגעה בקרקע במהירות של מאות קילומטרים לשעה. ברור שבמהירות כזו לא היה לרכב הנחיתה סקיאפארלי כל סיכוי והוא התרסק על הקרקע.

התרסקות רכב הנחיתה סקיאפארלי על קרקע מאדים הוא הכישלון השני של סוכנות החלל האירופית להנחתת רכב חלל על קרקע מאדים. הנסיון הראשון היה עם בייגל 2 ב- 2003, שאומנם נחתה כנראה בשלום אך איבדה את הקשר עם כדור הארץ.

עם זאת, הרי שרכב הנחיתה סקיאפארלי ביצע חלק ממשימתו כאשר הצליח לשדר נתוני נחיתה עד להתרסקותו על הקרקע. הנתונים נבחנים עכשיו ע"י מדעני סוכנות החלל האירופית ומהם יופקו לקחים לגבי הניסיונות הבאים להנחתת רכב חלל על מאדים.

שמו של רכב הנחיתה סקיאפארלי ניתן לו על שם אסטרונום איטלקי בשם ג'ובאני סקיאפארלי שחקר את מאדים בסוף המאה ה- 19. הוא הבחין במעין חריצים בקרקע מאדים שאותם כינה בשם "תעלות". חובבי המדע הבדיוני באותה תקופה מהרו להסיק שמדובר בתעלות ישרות שחפרו אנשי מאדים (למרות שסקיאפארלי עצמו אולי לא התכוון לכך). כך כנראה התקבלה
ההשראה לספר המדע הבדיוני המפורסם ביותר שנכתב אי פעם, "מלחמת העולמות", שכתב הסופר א.ג. וולס ב – 1898. הספר עוסק בפלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ. כשלושים שנה מאוחר יותר, בשנת 1938, בוצעה תסכית הרדיו המפורסמת בכל הזמנים שתיארה בשידור חי ברדיו (לא היתה אז טלויזיה) את פלישת אנשי מאדים לאזור ניו יורק. הבלוף היה כל כך מוצלח שאנשים ברחו מבתיהם!

מספר סרטים הופקו בעקבות כך, שהידוע מהם היה של סטיבן שפילברג ב- 2005 בכיכובו של טום קרוז.
 

לכל שאלה אנחנו כאן, מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם:

אימייל שדה חובה
אימייל לא תקין
שם שדה חובה
טלפון שדה חובה